שיכון חדש מגולה לגאולה

"בר מזל אני, שנולדתי למי שנולדתי, שהגרגיר הזעיר שהוא אני, הושלך לעולם בשעת רצון, ושהמקום שהוא נזרע בו, הוא החמרה הטובה של כרכור".

שיכוני העולים שצצו בכל הארץ במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת יש מאין, כפטריות לאחר הגשם, קלטו את מפוני המעברות יחד עם גלי העלייה שהמשיכו להציף את חופי ארצנו. סיפורם של דרי השיכונים הללו חסר ברק וזוהר, ואין בהם גיבורים הראויים לככב על דפי ספרות יפה ובסרטי קולנוע. שיכונים אלה אוכלסו בידי גיבורי היום-יום, אנשים קשי יום שנאבקו על קיומם למען דור הצעירים.

"שיכון חדש – מגולה לגאולה" מספר את סיפורו של שיכון אחד בפאתי המושבה בכרכור, לשם הגיע ילד קטן, בן לפליטי שואה מהונגריה, שרואה עצמו כבר מזל שילדותו עברה עליו בשיכון. הילדות בשיכון חדש איננה רק מסע נוסטלגי בעקבות הזמן האבוד, אלא גם חוויית ילדות מעצבת לאלה שצמחו ממקום זה.

ד”ר יוסף שלמה אדנבורג הוא יליד הונגריה ובן לניצולי אושוויץ, עלה עם הוריו ודודיו לשיכון חדש בכרכור בשנת 1957. למד רפואת שיניים באוניברסיטה העברית – הדסה, ובמשך למעלה מארבעים שנות עבודתו אסף פתגמים בשלל שפות, כולל פרסית, רוסית ועיראקית.