רוחות רפאים

"החדר היה אפלולי ומנורה אחת שהייתה תלויה במרכז התקרה ניסתה להאיר ללא הצלחה יתרה. סורג חלוד חסם חלון קטן סמוך לתקרה. צבע הקירות הירוק בהיר התקלף במקומות אחדים והמרצפות היו אפורות – אולי מלכלוך, אולי מרוב שנים… קצף של רוק צבע בלבן את שפתיו היבשות. הרצועות מנעו ממנו להתנפל עלינו". הספר "רוחות הרפאים" מתאר את שרובנו סוחבים אתנו. ככל שמתבגרים, כך רוחות העבר נאגרות והופכות לזיכרונות שצועדים אל האל חזור. סול הלכה עד הסוף עם לִבה והעדיפה לחיות את חייה בלי להתחשב בחוקים הרגילים, להבדיל מהגיבורה סאלי, שאת סיפור חייה היא קוראת מעל דפי הספר "רוחות רפאים."
סימה ק' גרובר זהו כתב ידה הראשון של סימה ק' גרובר שהחליטה על כתיבת הספר למחרת היום שהפסיקה לעבוד. ההכרח להרגיש שיש עדיין תכלית לחייה הניע אותה לכתוב על מרכיבי החיים – צער, כישלונות, אהבות, געגועים, מוות, מסתורין ושאלות שאין עליהן תשובה.