קדחת הנדודים

מְחַבֵּר:

79 59

“אני לא מנתקת ולא מתנתקת. אלא חוזרת אחורה בזמן, לטיולים שלי. אין לזה שם מדויק, אבל אני קוראת לזה “קדחת הנדודים”. זה לא כמו קדחת המוח היפנית או צהבת ושאר המחלות שקיימות שם כדי להפחיד את המטיילים וכדי ליצור סינון ראשוני, סטייל “תוכיח לעולם שאתה הולך לכבוש אותו, תכריז מלחמה או לפחות תעשה כמה חיסונים”. בניגוד לאלה, ל”קדחת הנדודים” אין חיסון וגם לא תרופה מוזרה כזאת עם המון תופעות לוואי כמו שיש לתרופת המלריה. אני זוכרת: בפעם הראשונה שטסתי, לקחתי הכול: תרופות מהרשימה ב”למטייל”, מחברים שהיו, ממה שאמא נתנה.. חצי מהתיק שלי תפסה שקית מלאה בתרופות, אבל אף על פי שהיו לי יותר תרופות מבגדים, אף תרופה לא עזרה וגם אף תרופה לא תעזור. נדבקתי מזמן, ועכשיו אני קודחת. הרגליים בוערות מחום, רוצות לצאת למסע. אני מאבדת הכרה, נכנסת לעולם החלומות ומטיילת בו, קופצת ממקום למקום, מחלום לחלום, בין כל המקומות בהם הייתי. ”
נגה פסו-אובחנה בליקוי כתיבה והפרעת קשב וטיול. מטיילת בעולם ובין זכרונות, אהבות ומחשבות, רצונות ודמיונות. כותבת במוסף: “זמנים מודרניים-ידיעות אחרונות” וב-“מהות החיים” וכן באתרים: YNET, MAKO, NRG, NAMSTE, NOMIND,XNET
ובאתרי מטיילים שונים. בין כתביה ראו אור הספרים: “דם ופואטיקה” ו- “שירים לאמא”.

קטגוריה:
Call Now Button