עצים משיחים/מקהלת הציוצים/פרחים מפריחים סיפורים

עצים משיחים – 

יְלָדִים חֲמוּדִים, בּוֹאוּ נְטַיֵּל בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ!

נִקַּח אֶת הַסֵּפֶר, וּבְאֶמְצָעוּתוֹ נְגַלֶּה אֶת הָעֵצִים הַיָּפִים הַגְּדֵלִים בִּסְבִיבָתֵנוּ, לְיַד בֵּיתֵנוּ, בַּדֶּרֶךְ לְגַן הַיְּלָדִים, לְבֵית הַסֵּפֶר, בַּדֶּרֶךְ לְמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים וּלְאֹרֶךְ הַמִּדְרָכוֹת בִּשְׁכוּנָתֵנוּ.

הָעֵצִים שֶׁנַּכִּיר הֵם מִסּוּגִים שׁוֹנִים: גְּבוֹהִים וּנְמוּכִים, רְחָבִים וְצָרִים, צְפוּפֵי עָלִים וְאַוְרִירִיִּים, יְרֻקִּים כֵּהִים וִירֻקִּים בְּהִירִים, עֲמוּסֵי פְּרָחִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים, עֲמוּסֵי פֵּרוֹת וּבַעֲלֵי רֵיחוֹת נִפְלָאִים. הָבָה נֵצֵא לַדֶּרֶךְ.

בספר זה מתוארים העצים שאנו פוגשים יום-יום מסביבנו: בשטחים הפתוחים, בגנים, בשדרות וברחובות הערים. עצים שהגיעו אלינו מרחבי העולם, כמו האזדרכת, האקליפטוס, הצאלון והסיגלון, ועצים מקומיים, שגדלים בארצנו מימים ימימה, כמו התאנה, הרימון והזית המאוזכרים במקורותינו.
ההיכרות עם עצים אלה מגלה לנו את עיתות פריחתם, את צבעי וצורות פרחיהם ועלוותם, את פירותיהם, את הריחות הנפלאים שהם מדיפים לכל עבר ואת תרומתם הרבה לכולנו.

מקהלת הציוצים – 

בְּעֶרֶב אֶחָד רָגִיל הֶחְלִיטוּ זִקְנֵי צִפּוֹרֵי הָעִיר מַקְהֵלַת צִיּוּצִים לְהָקִים, שֶׁאֶת כָּל שׁוֹמְעֶיהָ תַּרְשִׁים.

עִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צִפּוֹרֵי שִׁיר זוֹ תִּהְיֶה מַקְהֵלָה צִיּוּצִית מִזַּן נָדִיר.

בספר זה מתוארות הציפורים המצויות בארצנו, בין אם הן תושבות קבע כמו הדרור, הירגזי, הבולבול ועוד, או אלו שבאות לבקרנו מדי שנה, כמו הנחליאלי והזמיר. את ציוץ הציפורים אנו שומעים מדי יום: כאשר אנו משכימים קום הן מברכות אותנו ב'בוקר טוב' ציוצי. במשך היום הן מצייצות בין ענפי העצים, ובערב ציוציהן מברכים אותנו 'ערב טוב'. רק אם נטה אוזן ונקשיב, נשמע בכל פינה מקהלת ציוצים נפלאה.

פרחים מפריחים סיפורים – 

אִמָּא שֶׁלִּי אוֹהֶבֶת פְּרָחִים מִכָּל הַמִּינִים וּמִכָּל הַסּוּגִים.

הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁפְּרָחִים הֵם שִׁירִים, פְּרָחִים הֵם שִׂמְחָה, פְּרָחִים הֵם צֶבַע וְאַהֲבָה.

ספר זה עורך לנו היכרות עם הפרחים הגדלים במקומות שונים בארצנו. פריחתם מיידעת אותנו על בוא עונות השנה, חורף, אביב, קיץ וסתיו, כמו הסתוונית והחצב המבשרים על בוא הסתיו, הרקפות המציצות מבין הסלעים עם הגעת החורף, והכלניות הפורסות מרבדים אדומים בשלהי החורף.
כל פריחה היא חגיגה, ואנו יוצאים לטייל ברחבי הארץ לראותה וליהנות מיופייה.

המחברת הינה אדריכלית ומתכננת ערים, והיא רואה חשיבות רבה בהחדרת והטמעת אהבת הטבע, על שלל אושרו, בילדים שיגדלו להיות אלה ששומרים עליו, שישמרו אותו ויתפעמו מכל עץ, פרח וציפור שיפגשו מסביבם.