הציפור הקסומה

“הַצִּפּוֹר הַקְּסוּמָה יְפֵהפִיָּה, אֲבָל יֵשׁ לָהּ מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב יוֹתֵר – לֵב זָהָב.
לֵב טוֹב מֵאֵין כָּמוֹהוּ.
לֵב שֶׁאוֹהֵב יְלָדִים וּמְבַקֵּשׁ שֶׁלְּכָל הַיְּלָדִים בָּעוֹלָם יִהְיֶה טוֹב.
לֵב שֶׁאוֹהֵב לְהַעֲנִיק עֶזְרָה וְאַהֲבָה עַד אֵין קֵץ.
לִבָּהּ מְבַקֵּשׁ שֶׁיְּלָדִים חֲזָקִים לֹא יָצִיקוּ לַחַלָּשִׁים וְלֹא יִלְעֲגוּ לִילָדִים אֲחֵרִים…”

מי מכם, ילדים, לא היה רוצה שתהיה לו ידידה קסומה כזו, שתעזור לו בעת צרה?
המחברת, אתי שפס, היא אשת חינוך, שבמשך שנות עבודתה הרבות כמחנכת ומנהלת חטיבת ביניים הייתה עדה לעוולות חברתיות בין ילדים.
לכן כיום, בעידן השיימינג, היא רואה חשיבות רבה בהעברת מסר חינוכי חיובי לילדים הצעירים דרך סיפור, המבוסס ברובו על מקרים שהתרחשו במציאות, בתקווה לשוויון חברתי ולעולם צודק יותר, בו כל הילדים ירגישו שווים בין שווים.