אין לזה שם

מְחַבֵּר:

54 40

מורה לפילוסופיה ואשתו המוזמנים לארוחה אצל תלמידו הבדואי, מקבלים שמשה קדמית חדשה לרכב הסוזוקי שלהם – מתנה (מעניין מדוע). צעיר סלבי התערבב בנעוריו, בשנות השישים, בשכונת פשע, ומוצא עצמו, בעל כורחו, במלחמת יום כיפור. פרופסור לאסטרונומיה פוגש בחתונה מקרית את כל הנשים אותן פיתה מינית והן משיבות לו מנה אחת אפיים. צעיר פותח במלחמת הכול בכול מתוך מטבח ביתו בקיבוץ, מצויד בשלושה מקלעי בראונינג ישנים ובמרגמת 120 מ”מ. גבר מוצא קלצ’ניקוב בפתח ביתו, מתקשר למשטרה, ומשם הדרך קצרה עד הסוף האירוני (של מי בדיוק?). מישהו מנסה בעזרת מיומנויות קרב מגע, לעצור מישהו אחר (דמיוני או לא?), תוקף ומפספס. אישה אחת מוזרה אוהבת איש אחד מוזר (מי קבע את הכללים במד “המוזרות” הזה בכלל?). אימא ובן מרגלים לטובת ישראל, בניהולה הארכאי משהו, אך המוצלח של האם (007 יכול ללמוד ממנה). דמויות אלה ונוספות מככבות בסיפוריו הקצרים של אבי מוצפי, והעלילות מובאות לצד או בתוך (איך שתחוו את זה) הרהורים קיומיים על רקע חוויות מלחמה – טנקים וטילים של מלחמת השחרור, ששת הימים, יום כיפור, מלחמת המפרץ הראשונה, מלחמת המפרץ השנייה, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע “עופרת יצוקה” (יש לזה סוף?). הסגנון קליל ואלגנטי, עדין ואינטליגנטי, אירוני משהו, משעשע ומלווה בקורטוב של עצב. מה מסתתר שם בין המילים? אין לזה שם…

הספר “אין לזה שם” הוא ספר הביכורים של אבי מוצפי, חייל בדימוס, מורה לפילוסופיה במקצועו, נגר בפועל, איש משפחה ואיש של הרבה מחשבות על למה זה ככה, מה בכלל קורה פה ומי מנהל את כל העסק הזה כאן?

קטגוריה: