עולם מדברי

לחיות ולהיות מאובנת. צריך לשתף מישהו בחוויות, בהרגשות וברגישות. בחום, ביצרים, בתאוות, ובתשוקות שאסור לכבול, אסור להעלים. צריך לשמור על הרטט הזה העובר בגוף מלמעלה עד למטה ולא לוותר עליו. צריך לשמור על גל השמחה שלפתע מציף את כולך, גל של אושר. כל אחד חי בתוך עולם אך הוא משתף את רוב רובו עם זולתו, מפני שאינו מסוגל להיכנס לתוך אותו עולם ללא עזרת הזולת או משום שהוא פוחד להיות לבד עם עצמו. אנחנו לא פוחדים להיות לבד עם עצמנו בתוך העולם שלנו, תוך הבנה הדדית של המתרחש סביבנו. אנחנו יודעים שאנו מנתקים עצמנו מהסביבה מתוך רצון. זוהי מעלה גדולה המעידה על מידת הריכוז הפנימי שקיימת.
בספר "עולם מדברי" מגוללת המחברת, רחל רון, מערכת יחסים בינה – אישה נשואה, בעלה שוהה בשליחות בחו"ל לבין איש נשוי אותו פגשה במקום עבודתם המשותף. מערכת היחסים אליה נשאבו שניהם מתוארת לאורך תקופה הכוללת ארועים משמעותיים בחיי המולדת: מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון והזמן שביניהם. היחסים המורכבים מסופרים באמצעות מכתבים פיוטיים הנכתבים בשורות קצרות. חלקם על ציר הזמן בו מתרחשת העלילה וחלקם תוספות שנרשמו בזמן הווה אך מתארים תחושות, מחשבות ומצבים של זמן עבר, כעין השלמת פרטים המבהירים לקורא את ההגיגים שלא פורטו במכתבי העבר, ומסייעים בהבנת מירקם היחסים בין הדמויות .