הותיר אחריו אחות

"זה בדברים הקטנים — בסרטון פרסומת שפייסבוק מקפיץ לי, בסטיקר שמודבק על דלת… בשיר שמתנגן ברדיו… בהומור הפרטי של שלושתנו שהוא רק שלנו ואין אף אחד, ממש אף אחד בעולם, שיוכל להבין בלי שאצטרך להסביר חמש דקות לפחות את כל הרבדים בהם הבדיחה הזו מצחיקה אותנו. שלושה ילדים בפחות מחמש שנים, גדלנו כמו אשכול ענבים וכשאחד מאיתנו נחתך — לכולנו קר קצת יותר."

בספרה החשוף והנוגע ללב, משתפת שירה-אמונה במסעה המטלטל בנתיבי השכול והאחאות. מתוך הכאב על נפילתו בקרב של אחיה הצעיר אביחי, נחשף קשר נדיר שבו התפקידים התהפכו: האחות הגדולה, זו שתמיד דאגה והייתה 'יודעת־כל', מוצאת את עצמה משתאה מול אחיה הקטן שפרש כנפיים והפך לגבר חסון וחכם. מתינוק שגדל בין ידיה, הוא צמח לאדם שלימד אותה לחיות את החיים בקלילות, והפך לעוגן של שלווה וביטחון עבורה.

מבעד לזיכרונות הכואבים ולגעגוע שלא מרפה, מתגלה שיר אהבה של אחות הנפרדת ממי שתמיד יישאר אחיה הקטן — ומורהּ הגדול.

קולם של האחים השכולים — אלה שאיבדו אח, לעתים גם חבר ולעתים את המשפחה כפי שהכירו — אינו נשמע תמיד.

"הותיר אחריו אחות" הוא יומן אישי אמיץ שנותן לקול הזה מקום.